"העצב החשוף" - תערוכה קבוצתית

בגלריה יאיר תפתח תערוכה קבוצתית - "העצב החשוף" (The Exposed Nerve)

תאריך הפתיחה - יום חמישי, 30/06/2011 (במסגרת אירועי "לילה לבן")

תאריך הסיום - יום שישי, 12/08/2011

בתערוכה משתתפים אתי אברג'ל, אביבה אורי, עינת בסט, מיכל בקי, שולי בר נבון, נעמי בריקמן, אוזיאש הופשטטר, מירית כהן, אמיר נוה, ירמי עדני, גלעד קידר, אסף רהט, אורי שטטנר וחן שפירא, וכן משולב קטע מתוך "ילדות" מהספר "קולות" של המשוררת הדסה טל.
התערוכה מתמקדת באמנים שיצירתם טעונה בכאב ונוגעת בקצות העצבים החשופים, הבאה לידי ביטוי באמצעות רישום ושרבוט סוער ולעיתים אובססיבי ולא מודע, כיסוי ומחיקה, או בפגיעה במדיום עצמו ע"י שריטה, חתך, קריעה ושבר.
מעבר לשפת הציור, העבודות מציגות דמויות בודדות, מלנכוליות, לעיתים במצבי חולשה וחידלון, וכן דימויים אלגוריים של זעם ואימה המביעים הלכי נפש של כאב, חרדה ואובדן.

להתראות,
יאיר - גלריה לאמנות
רח' אבן גבירול 6,
תל אביב

http://www.yairgallery.net/
art@yairgallery.net

Art Sale בגלריה יאיר

תערוכתה של מיכל בקי "אפור אש" תמשך עד ה- 27/05/2011

תערוכתה של מיכל בקי "אפור אש" תמשך שבוע נוסף, והיא תסתיים ביום שישי, 27/05/2011

מצורפים קישורים לביקורות על התערוכה:

- סמדר שפי / "הארץ" (מוסף "גלריה", 17/05/2011) -
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1228141.html

- עוזי צור / "הארץ" (תרבות וספרות, 13/05/2011) -
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1227721.html

לקראת פתיחת התערוכה של מיכל בקי "אפור אש"

בגלריה יאיר תפתח תערוכתה של מיכל בקי - "אפור אש".

תאריך הפתיחה - יום חמישי, 07/04/2011 , בשעה 19:30 תאריך הסיום - יום שישי, 20/05/2011

תערוכת יחיד של מיכל בקי, זוכת פרס שרת התרבות לשנת 2010, של עבודות על נייר מהשנתיים האחרונות שבמרכזן אופני מבט שונים על דמויות ופרטי גוף במצבי תנועה כביטוי להלכי נפש הנעים בין האקספרסיבי לפואטי.

פתיחת תערוכה: מיכל בקי "אפור אש"

אמנים מציגים - עידו מרקוס, עיתון העיר

בעיתון העיר פורסם ב - 10.03.11 טקסט שנכתב ע"י עידו מרקוס

אני אוהב את הרעש של עיפרון על נייר - כאילו הקו נוגס בלבן של הדף ומפרק אותו לאטומים.
אני אוהב לרשום - זוהי חוויה קסומה ומסתורית כמו שהיא עתיקה.
אני אוהב איך שדברים נראים ליד דברים - ציור ליד צילום ולידו שעון או שקע לחשמל ולידו מיטה ובמיטה דמות ואז דלת - המציאות שלנו עשויה טלאים טלאים.
אני אוהב לרשום כי אני רואה המון התרחשויות ודרמות במקום שאין דרמה - קל לי יותר עם קו ומחיקה מאשר עם אות ופיסוק.
אני אוהב שיש מספיק דפי מחשב (איזה מזל שהמציאו את המחשב כדי שיהיו דפי A4) מפוזרים, כדי שלא תהיה הרגשה שהולך להיגמר הלבן.
אני חושב הרבה על מידות וגדלים ותמיד סיקרן אותי העניין הזה בזמן שצפיתי בתערוכות, או כשאני קורא ספרי אמנות.
הגודל וההשפעה שלו על הצופה - התבוננות במוזיאון באנשים שמסתכלים ביצירות ולא רק ביצירות עצמן, לא בחלל שנוצר ביניהם - לאחרונה אני מקטין ומקטין את הגדלים של העבודות, דבר שגורם לבד בגודל 40 על 40 סנטימטר להיות מחייב, ואני אוהב את זה.
עשיית אמנות בימינו היא כמו ללכת לקולנוע ולהתבונן גם בסרט וגם בקהל המתבונן.
בתערוכה שאני מציג בגלריה יאיר נבחר בקפידה מקבץ עבודות מהשנה האחרונה. עבודות קטנות, נופים מחוספסים, לפעמים גירודי צבע עם רצון ורמז לנוף וגם כמה רישומים שנעשו במהלך התקופה האחרונה, אשר עוסקים יותר במשך של הקו על הדף ובניסיון לכתוב ללא משמעות.
קו שרוצה להישאר קו אבל עם כוונה מסוימת. לפעמים אני מרגיש שהרישום מנתק אותי מהעולם, ומצד שני לפעמים הרישום נראה כמו הדבר היחיד השפוי לעשות בתקופה כל כך עצובה.

שיח גלריה בתערוכה של עידו מרקוס

ביום שישי, 04/03/2011, בשעה 12:00 יתקיים שיח גלריה עם עידו מרקוס על תערוכתו "בקטנה".

להתראות בגלריה,

יאיר - גלריה לאמנות

רח' אבן גבירול 6, תל אביב